שניידר

תפקידי כתומכת רווחה

מזה כשנה אני עובדת כתומכת הרווחה במחלקה האונקולוגית של בית החולים שניידר. התפקיד מלא בתוכן, עניין וסיפוק, ומאפשר לי לפעול לטובת הילדים ומשפחותיהם בדרכים רבות ומגוונות. כל יום שונה לחלוטין ממשנהו ועמוס בחוויות חדשות.

היום שלי מתחיל בשעה 9:00 בבוקר, עם פתיחת דלת המעלית של קומה 7. אני מנופפת לילדים המתוקים שממתינים לבדיקת דם ולרופא/ה, והם רצים אליי כדי לקבל חיבוק של בוקר טוב (זה הפך למושג במחלקה).

במהלך היום אני מבלה עם המשפחות הנמצאות במחלקה ומטפלת בפניות שונות כגון בקשת צעצוע או ארטיק, ואף בבקשות מורכבות יותר כגון מתן סיוע כלכלי ונסיעות (בשיתוף עם הצוות הסוציאלי כמובן), הגשמת משאלות, ביקורי מתנדבים, ביקור באתרים שונים וכו'. אך לדעתי החלק החשוב ביותר בעבודתי הוא פשוט לשמש אוזן קשבת להורים ולילדיהם ולנסות לאתר צרכים שונים "בין השורות".

לפחות פעם בשבוע מתקיימת פעילות בתוך המחלקה, כאשר הדבר תורם לשינוי האווירה במחלקה והופך את חווית האשפוז לנעימה וכיפית. דוגמאות לפעילויות- הנחתת מסוק במנחת שניידר, הקמת סלון יופי ביום האישה, ביקורי מפורסמים, ביקורים של יחידות צבאיות, חוג קרמיקה, סדנאות שוקולד, פעילויות של ליצנים רפואיים מתנדבים וכו'.

בנוסף, כפעמיים בחודש מתקיימות פעילויות מחוץ למחלקה כגון הקרנה פרטית של הסרט אוואטר, רכיבה על סוסים, קארטינג, קיר טיפוס וכו'. הדבר מאפשר לילדים לחוות חוויות של ילדים אחרים בני גילם למרות המגבלה הבריאותית, להתרענן משגרת הטיפולים ולאגור כוחות חדשים.

למרות העומס הרגשי הכרוך בתפקיד, אני מקבלת המון כוחות ואנרגיה מהילדים עצמם, וזאת משום שבמלאכה הזו באמת מקבלים הרבה יותר ממה שנותנים.

אין סיפוק גדול יותר מלראות נערה שמסרבת לצאת מהמיטה קמה ומשתתפת בפעילות שארגנתי.

אין סיפוק גדול יותר מלראות ילד בוכה מתחיל לצחוק בזכות ליצן רפואי שמתנדב מטעם העמותה.

אין סיפוק גדול יותר מלראות ילד מסכים לבדיקה כואבת בזכות מתנה שנתתי לו.

אין סיפוק גדול יותר מלשמוע אם אומרת שהיא זכתה לשעת חופש מהדאגות רק בזכות פעילות שהתקיימה במחלקה.

אין סיפוק גדול יותר מלראות ילד שמסרב לאכול עקב פצעים בפה נוגס בעדינות בארטיק שנתתי לו.

אין סיפוק גדול יותר מלקבל חיבוקים כל כך גדולים מהקטנטנים האלה.

וכל זה קרה רק היום